המוזיאון הימי הלאומי
המוזיאון מוקדש לתולדות הספנות באגן הים התיכון, בים סוף ועל גדות הנילוס ותצוגתו משקפת חמשת אלפים שנות היסטוריה ימית. תחילתו בשנת 1953, באוספו הפרטי של אריה בן-אלי ז"ל, מייסדו ומנהלו הראשון של המוזיאון. דרך ארוכה עבר המוסד מקומה אחת בבית יורדי הים ברחוב הנמל ועד למשכנו החדש ורחב הידיים ברחוב אלנבי 198, שנחנך בשנת 1972. הקמת הבניין, על קרקע משרד הבטחון, נתאפשרה הודות לתרומתה הנדיבה של קרן מוריסון מלונדון, וכן במימונה של עיריית חיפה ושל ידידים מן הארץ ומחו"ל. כיום משתייך המוזיאון לחברת מוזיאון חיפה.
הבניין בן שלוש קומות. קומת כניסה המכילה אולם לתצוגות מתחלפות, אודיטוריום (ע"ש יצחק רוקח), ספריה (ע"ש ג'ון כהן), משרדים וחדרי מחקר. תצוגת הקבע ערוכה בשתי קומות הנמצאות מעל ומתחת לקומת הכניסה.
במוזיאון מבקרים תלמידי בתי ספר, בליווי הדרכה של המרכז לחינוך במוזיאונים, קבוצות תיירים, משלחות סטודנטים וחוקרים הנעזרים גם בשרותי הספריה. באודיטוריום מתקיימים כנסים, קבלות פנים, אירועים תרבותיים, וכן תערוכות מתחלפות מאוספי המוזיאון ותערוכות מיצירות אמנים ישראליים בנושאי ים.
התצוגה ערוכה על פי סדר התקופות ההיסטוריות שבהן משולבים מדורים מגוונים המציינים את הקשר של האדם לים במרוצת הדורות והמוקדשים לנושאים הבאים: ארכיאולוגיה תת-ימית, אמנות ימית, מיתולוגיה ימית עוגנים עתיקים, מטבעות יווניים-רומיים, דגים ודולפינים, מכשירים מדעיים (ע"ש משפחת לנדאו), קנקני אגירה בסחר הימי הקדום (ע"ש דוד קנת ז"ל), הים התיכון: נמליו ואייו ונמלי פיניקיה וארץ ישראל, קרטוגרפיה וגרפיקה (ע"ש קרל ולי הנדלר), ספנות ישראלית חדשה, קרבות ים ובנייה ימית.
המרכיבים הבולטים בתצוגה הם: דגמי אניות, ממצאי הארכיאולוגיה התת-ימית: כלי חרס, מטבעות וחותמות, אוסף גדול של מפות עתיקות ותחריטים המחולק על פני המדורים השונים.
דגמי הספינות העתיקות נבנו על פי תבליטים וציורי קיר שנשתמרו בארמונות ובקברים ובעזרת מקורות ספרותיים מאותן תקופות. בין היתר מוצגים דגמי אניות מצריות, שהקדומה ביניהן היא ספינת סוחר של פרעה סחורע מאמצע האלף השני לפני סה"נ. עניין רב מעוררות ביחודיותן שלוש סירות קבורה מצריות אותנטיות עשויות עץ מתחילת האלף השני לפני סה"נ שנתגלו בקברים במצרים. כן ראויות לציון אניית סוחר כנענית (1400 לפני סה"נ) ואניית מלחמה פיניקית 700 לפני סה"נ) שבה מופיע לראשונה חרטום הניגוח. דגמים אחרים מציגים את התפתחות ספינות המסחר והמלחמה של יוון ורומי, המעצמות הימיות של העולם העתיק, וספינות מהתקופה הביזנטית, מימי הביניים, מעידן התגליות ועד ספנות ימינו.
המוזיאון מדגיש במיוחד את הקשר המתמשך של ארץ ישראל והיהודים לים. הזיקה לים מוצאת את ביטויה בסמלים הימיים המופיעים על מטבעות ארץ ישראל כגון: עוגנים, חלקי ספינות או חרטומי ניגוח. הספנות היהודית מיוצגת גם על ידי דגם של אניית מלחמה חשמונאית מהמאה הראשונה לפני סה"נ, שנבנה על פי ציור קיר בקבר יאסון בירושלים. לכך יש להוסיף דגמי אניות יהודיות מהתקופה הרומית, ובמיוחד אניית הסוחר ששוחזרה לפי החרותות ממערות הקבורה בבית שערים. העניין היהודי בימאות מתגלה גם בתקופה המודרנית במכשירי ניווט שנעשו על ידי יהודים בספרד ובארצות השפלה.
בשנים האחרונות מתפתחת הארכיאולוגיה התת-ימית העוסקת בחקר שרידי נמלים וספינות עתיקות. ממצאים רבים נמשים מן הים, ביניהם עוגנים, קסדות וכלי נשק, פסלונים ומטבעות. תגלית יחידה במינה בעולם, שנוספה לאוספי המוזיאון, היא איל נגיחה של אניית מלחמה מן המאה השנייה לפני סה"נ. האיל, העשוי מברונזה, נמשה מימה של עתלית בשנת 1980 על ידי צוללני המרכז ללימודי ים.
האוסף הנומיסמטי מונה למעלה מאלף מטבעות המעוטרים בנושאים ימיים: אניות, עוגנים, נמלים, אלילים, דגים וצדפים. נוסף למדור המטבעות היוונים-רומיים, מצויים בתצוגה מדליות ומדליונים שהוטבעו לזכר מאורעות ימיים חשובים מאז תקופת הרנסנס ועד ימינו.
